הסטנדרטים של המאה 21

כיום מתקיימות הפגנות ומחאות רבות שבהן אנשים מביעים את הרצון להפסקת שיווק של בגדים הגורמים לפגיעה כל כך רבה בסביבתנו. כך למשל היו שתי הפגנות שנערכו במהלך שבוע האופנה בלונדון קראו לביטול שבוע האופנה. ארגון PETA הבינלאומי, הפועל למען זכויות של בעלי חיים, הפגין נגד שימוש בנוצות (מאבק שוודאי יצליח, לאחר שהמאבק נגד שימוש בפרווה הביא לתוצאות חיוביות). הפגנה נוספת ביקשה למחות נגד האופנה המהירה מול מועצת האופנה הבריטית בלונדון.

חברות רבות מבינות כי על מנת להקטין את הפגיעה באיכות הסביבה צריך לשנות את החומרים או את תהליך היצור של הבגדים או הנעליים. אך איך ניתן לעשות זאת?

"הכלכלה המעגלית נמנעת מעיצוב מוצרים שתהליכי ייצורם – החל מכרייה וכלה בשינוע – מתבססים על אנרגיה וחומרים בלתי מתכלים", מסביר יאיר אנגל, מעצב, יועץ לחדשנות מקיימת ונציג EPEA שפיתחה את גישת הייצור "מעריסה לעריסה". "תכליתו של כל מוצר הוא להמשיך ולתפקד בתוך המערכת הכלכלית כך שיתמוך בייצור המוצר הבא תוך שמירת ערך החומרים". כך, לדוגמה, חברת פומה, השיקה בעבר קו מוצרים שהם קלים לפירוק באמצעים ביולוגיים לקומפוסט או בתהליך מכני לחומרים עבור מוצרים חדשים. כמו כן בית האופנה היוקרתי גוצ'י הפסיק להשתמש בפרוות בעלי חיים בבגדים מתוצרתו החל משנת 2018.בנוסף דיזל וקוקה קולה שילבו כוחות ויצרו קולקצית בגדים לנשים וגברים שעשויה מחומרים ממוחזרים שבינהם בקבוקי פלסטיק. משמח לראות איך יותר ויותר חברות לייצור בגדים, חברות אופנה, ומעצבים מנסים להקטין את הפגיעה באיכות הסביבה.

אני מקווה שהמגמה הזו תמשיך, ולאט לאט ניצור אופנה מושלמת שהיא גם יפה וגם אקולוגית.

כיום האופנה משתנה כל כך מהר שקשה לעקוב אחרי כל החידושים והשינויים. בשנים האחרונות נגרם שינוי שהרבה נשים קיבלו אותו בברכה והוא הכנסת של דוגמנים פלאס סייז. אפשר לראות יותר ויותר נשים שמדגמנות במידות גדולות, לא מידות "סטנדרטיות" אלה מידות שהם לנשים מלאות. לפי דעתי שינוי זה מאוד משמעותי עבור הרבה מאוד נשים, בנות נוער וכו'. האופנה מציבה לנו נורמות שאליהם אנשים אמורים לציית, בכך שמדגמנות לרוב נשים רזות, נשים שלא נכנסות לתחום הנורמות האלה עלולות להרגיש לא בנוח וליצור מחשבה שרק נשים רזות יכולות להתלבש יפה.
כאשר אני ראיתי בפעם הראשונה פרסומת של אישה פלוס סייז הופתעתי ולא ציפיתי שיש כאלה דוגמניות. המקרה הזה העלה לי מספר שאלות… למה אנחנו מופתעים כשרואים דוגמנית פלוס סייז? מי קבע את הסטנדרטים למידה שבה דוגמנית אמורה להיות? וכ'ו.
אם נחזור חזרה בהיסטוריה נראה שהאופנה התחילה להתפתח במאה ה19 ואיתה גם התחילו להתקיים תצוגות אופנה. בתצוגות אופנה בוחרים דוגמניות יפות שעל גופן תעשיית האופנה מציגה את היופי של הבגדים. אך עד כמה שזה מפתיע רק ב2016 הופיע הדוגמן הפלוס סייז הראשון.
למזלנו היום בעידן האינטרנט ובשוויון הזכויות שקיימות לכל אדם סגנונות רבים של אופנה מאפשרים לאנשים בעלי משקל גוף גבוה להתלבש יפה ובצורה שתסתיר את החסרונות שלהם ותדגיש את היתרונות בגוף. האופנה לא משיפיע רק על סוג הבגדים שאנו לובשים היא מאפשר לנו לגוון ולנסות סגנונות שונים של בגדים, דרך הבגדים שאנו לובשים אנו יכולים להעלות את ההערכה העצמית שלנו ואת הביטחון שלנו, בגדי נשים .
יש הטוענים שדוגמניות הפלוס סייז הם גם חלק מטרנד שיגמר בקרוב ושוב יחזרו להיות רק דוגמניות בעלי מידות קטנות. אבל אם לחשוב על כך לעומק, אנשים בעלי מידות XXL ןXXXL הם תמיד היו והם גם ימשיכו להתקיים, ולכן עבורם אמורים להיות בגדים מתאים, ובעקבות כך אמורות להופיע גם דוגמניות למידות גדולות, ואמור להיות גיוון בין המידות. כלומר לא רק להראות בגדים במידה S או רק מידה XL אלא לגוון ולנסות להשוות בין כמות הבגדים שמוצגים במידות השונות.