בגדי נשים – מותאמים לכולן או רק לדוגמניות

תעשיית האופנה קידמה את עצמה מאז ומתמיד על ידי שימוש בדוגמניות: נשים יפות הלובשות את הבגדים האופנתיים ומראן מעוצב על ידי מעצבי אופנה, והן מצטלמות למגזינים או מסתובבות בתצוגות אופנה על מנת להראות לציבור את היופי של בגדי הנשים שהן לובשות ועד כמה הבגדים מחמיאים להן. 46
מרבית הדוגמניות רזות מאד ומידת הבגדים שלהן קטנה מאד (34-36 אירופאי) בעוד המידה הממוצעת של אישה בוגרת משנות השלושים ומעלה עומדת על 42-44 ולכן כמובן שהבגד לא נראה אותו הדבר על הדוגמנית שפירסמה אותו ועל האישה שקנתה את הבגד בחנות.
ישנם הרבה מאד דגמים של מעצבים שכלל לא ניתן למצוא אותן במידות ה"גדולות" – 42-44 שלא נדבר על מידות גדולות באמת לנשים מלאות. 111
עד לפני כעשר שנים, נשים במידות גדולות לבשו בגדים שדמו יותר לשקים ואוהלים גולים בכדי להסוות את מידותיהן הרחבות, קפלי השומן הבטניים.
ומה לעשות שלמרות שהמדיה לרבדיה השונים משדרת "רזה זה יפה" למרות זאת ישנן נשים רבות שלא נמצאות על הסקלה של 34-36 ואפילו לא במרחב הממוצע של 42-44 אלא הרבה הרבה יותר למעלה. נשים בריאות הנפשן וגופן, שלמות עם מראן וגופן המלא שרוצות להתלבש בבגדים יפים ומחמיאים, אופנתיים, רוצות להסתכל במראה ולאהוב את אשר הן רואות, רוצות ללבוש בגדי נשים ולא אוהלים, רוצות להנות מהלבוש ולא רק להתלבש. 202
במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 המושג "אישה יפה" היה שווה ערך לאישה מלאה, עם גוף בצורת אגס. בכל הציורים המפורסמים של הציירים; פול גוגן, פאבלו פיקאסו, פייר רנואר, בוטיצ'ילי, יאן ורמיר ועוד, האישה הייתה תמיד מלאה בין אם צויירה עם בגדים ובין אם בעירום. מודל האישה המלאה הצביע על בריאות ופוריות.253
בתחילת שנות השישים פרצה לעולם האופנה הדוגמנית האנגלייה "טוויגי" שהייתה ההתגשמות הפיזית של המראה האידיאלי על פי עולם האופנה בסיקסטיז – רזה להכאיב, ארוכת רגליים, קצוצת שיער ופעורת עיניים. היא יצרה את המודל של "איך דוגמנית צריכה להיראות", שתקף עד היום, לטוב ולרע. 295
עד היום ניתן להאשים אותה בלא מעט רעות חולות – מההרואין שיק ועד בעיות בדימוי גוף של אינספור נשים ונערות. שייחלו להיראות רזות ושדופות ממש כמו טוויגי.
ובכל זאת: תרומתה לאופנת בגדי הנשים ובמיוחד למיני היא חוב שהעולם אף פעם לא יצליח לשלם. 337
בשנת 1991 הוקמה בישראל רשת "מתאים לי" הרשת הוקמה מתוך מחסור בבגדי נשים אופנתיים ובמטרה לתת מענה לנשים במידות 42 ומעלה, המחפשות פיתרון אופנתי, טרנדי וסקסי המתאים למידות אלו. עם השנים הרשת התפתחה וצמחה והוסיפה את מדור בגדי הגברים גדולי המידות. המותג "מתאים לי" הפך שם נרדף ל"בגדים במידות גדולות" אבל בגדים אופנתיים, טרנדיים, במבחר בדים ודוגמאות ולא כפי שהיו בעבר בדים כהים, משעמממים, גזרות גדולות נטולות חן ושיק שהציפו את שוק בגדי הנשים במידות גבוהות.423
למרות הקידמה, ההבנה והפתיחות עדיין קיים הבדל גדול בין הפרזנטוריות של האופנה "למידות גדולות" בבגדי הנשים לבין המידות האמיתיות בפועל; זה לא שאין נשים במידות גדולות יותר ממידה 46 – יש בהחלט, ויש אפילו בגדים במידות שלהן, אבל בכל זאת לא תראו בשום מקום דוגמנית במידה 56 או xxxl. בארץ גם רשתות שמגדירות את עצמן 'אופנה למידות גדולות' לא טורחות לבחור בדוגמניות ופרזנטוריות שעונות על ההגדרה.
כמובן שהבעיה היא לא רק ייצוג חסר, אלא גם ייצוג כוזב; המקומות שמוכרים מידות גדולות אבל מציגים דוגמניות קטנות הם די מעטים, רבים מהם דווקא המקומות שמתהדרים במידות גדולות אבל בפועל מציגים מבחר מידות מצומצם למדי. מה שווה הדוגמנית הכביכול אמיתית אם בחנות המידה שלי לא קיימת? 535
חלק מהרשתות הגדולות מפחד מדוגמניות מלאות, ולרוב הן לוקחות פרזנטורית שלא מייצגת את נתח השוק שקונה מהן. מגוון לא יכול להיות רק בקטלוג הוא חייב להשתקף גם על המדף.
לאחרונה ניתן לראות במדיה ובתקשורת התייחסות גם למודל יופי שונה מהרגיל. הכי חשוב שכל אישה תזכור: "לאושר וליופי שלך אין דבר וחצי דבר עם המידה שלך".