בגדי נשים ברשת

אחד הסימנים המובהקים לכך שעברנו כאנושות לעידן אחר הוא המהפכה הטכנולוגית והפיכת העולם לגלובאלי. אחד המאפיינים לשינויים אלו הוא העובדה שאנשים פחות יוצאים לקניות כיוון שניתן להשיג הכל ברשת – מהבית. במקומות רבים בעולם נסגרו קניונים שלמים ורשתות רבות התפרקו ונעלמו, רק החזק שורד בג׳ונגל האופנתי הזה. במבט ממוקד על רשתות האופנה בישראל, שלוש רשתות אופנה מרכזיות בלבד שולטות בנתח שוק עצום של כ30% לבדן. באופן כללי חלה ירידה דרסטית במכירות של רשתות האופנה. כל אלו קורים מכמה סיבות.
ראשית, ככל שעובר הזמן צרכני השוק הישראלי עובר למתכונת של קניות באינטרנט, ניתן להשיג מבחר עצום של בגדים בזול ובלי לצאת מהבית. לעיתים קרובות זו אפשרות הרבה יותר טובה ונוחה לרוב האוכלוסייה. כך שהערך המוסף שנשאר לרשתות השיווק הוא הבילוי כשלעצמו ועיקוף על זמני המתנה למשלוחים. ערכים אלו לא מספיקים כדי לשמר את הרלוונטיות של חנויות פיזיות.
שנית, שכר המינימום עולה. העלויות הכרוכות באחזקת רשת פיזית של חנויות בגדים כוללת תשלומים לעובדים רבים במשך שעות הפעילות. כאשר שכר המינימום, שהוא העלות לתשלום עבור רוב העובדים ברשתות האופנה האלו עולה וערכן של חנויות פיזיות יורד, הפער בין הרווח להשקעה עולה לכיוונה של ההשקעה, מה שמגדיל את ההפסדים.
באופן זה, עלויות שכר הדירה בקניונים שלא יורדים בשנים האחרונות בהתאמה למצב הקשה של הרשתות, מסיבה מובנת כמובן, אך עדין מבחינת הקלה על המצב אין לעלויות אלו תרומה לשיפור.
הנפגעים העיקריים מתנודות טכנולוגיות ועסקיות אלו הם בעלי העסקים, העובדים הזוטרים, המשווקים וכל מי שתלוי בקיומן של חנויות פיזיות. אך המצב הזה לא מותיר אפס דלתות ליציאה, רשתות האופנה הרציניות, כמו גם בנקים, רשתות הקמעונאות ועוד, כבר הבינו לפני כמה שנים כי העולם עובר לדיגיטל ויש ליצור פלטפורמות מתאימות לצרכנים על מנת לא להישאר מאחור. ניתן לראות כבר היום, כי לכמעט כל חנות שמכבדת את עצמה יש אתר ואפשרות להזמין דרכו מוצרים בתוספת עלויות משלוח סמליות. בנקים מספקים שירות מלא בדרכים דיגיטליות כמעט בלבד.
עם זאת הקצב המהיר של השינויים הללו מקשה מאוד על המעבר למכירה אונליין, במיוחד לחנויות לממכר ביגוד אופנתי כיוון שקשה להמחיש תחושות של בדים, צבעים מדויקים וגזרות שבהכרח תתאמנה לכל צרכן. לכן בגדים זולים או בסיסיים יותר יכנסו כנראה מהר יותר לממכר ברשת מאשר בגדי מעצבים או שמלות ערב יקרות בייצור מקומי. אמנם יתכן ואישה הזקוקה לבגד חגיגי ואין לה זמן לצאת לקניות תזמין על ״עיוור״ משהו ברשת אך יש להניח כי מן הסתם זה יהיה משהו זול שנראה טוב מחו״ל ולא בגד בעיצוב מקורי ומקומי שעלותו לעיתים גבוהה פי כמה וכמה מבגדים דומים שהגיעו מסין.
רשתות האופנה צריכות לחשב את צעדיהן מחדש על מנת להישאר רלוונטיות, לחפש אפשרויות להוריד מחירים בעזרת צמצום עלויות של ״עובדי דלפק״ ושכר דירה והשקעתם בשיווק הבגדים ברשתות. ניתן לקבל רווחים מגביית עלויות משלוח, שמקבלות משמעות חדשה במעבר לעולם הדיגיטלי. עם זאת התחרות רק הולכת ונעשית קשה יותר, כבר לא מדובר רק בגזרה האיכותית ובצבעים המתאימים, הלקוחות מחפשים דרכים קלות להשיג ביגוד מעולה במחירים שווים לכל נפש, במהירות ובלי לחכות הרבה זמן.
האתגר היחסית חדש הזה יביא לעידן אחר לגמרי בכל הקשור לקניה וממכר של ביגוד (ולא רק), ככל שיעבור הזמן יהיו פחות ופחות חנויות פיזיות והרבה יותר חנויות דיגיטליות, ייתכן וכולנו ניראה אחרת בעוד כמה שנים.
[9:51, 23.5.2022] המספר של החברה: אופנת נשים בשנות ה30
בשנות ה-30 התרחשה תקופת השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה. מלחמת העולם השנייה הביאה איתה את תקופת הצנע, תקופת הצנע מתייחסת למדיניות למניעת גירעון תקציבי, כלומר הפחתת הוצאות ממשלה על שירותים לאזרח יחד עם עליית מיסים. תקופת הצנע הביאה לצמצום בצריכה (של מזון, טקסטיל, תרבות וכדומה). עקב כך צומצמה צריכת הבגדים של נשים בתקופה זו והוקטנה כמות הבדים וסוגי הבדים שהתופרים יכלו לעבוד איתם וליצור מהם בגדים. השפל הגדול היה משבר כלכלי בין לאומי שהשפיע בארצות הברית ואירופה משנת 1929, השפל נחשב לאחד הגורמים שגרמו לפריצת מלחמת העולם השנייה, הוא השפיע רבות על אופנת הנשים בתקופה קשה זו. בעקבות השפל הגדול נאלצו הצרכנים לצמצמם את הצריכה שלהם על מנת לחסוך כסף או פשוט כי לא היה להם מספיק כסף לרכוש בגדים נוספים. מעצבי הבגדים והיצרנים היו צריכים להקטין את עלויות הייצור ואת מחירי הבגדים וגם להישאר תחרותיים בשוק הטקסטיל. מעצבי הבגדים היו צריכים ליצור אותם מבדים יותר זולים ופחות איכותיים מחומרים פחות טובים כחלק מקיצוץ העלויות. התחילה מכירה של דפוסים לשמלות והעניין נהיה פופולרי בגלל שנשים רבות ידעו לתפור ולייצר בגדים בעצמן.
בתקופת שנות ה-30 כן היו נשים שנשארו אמידות ויכלו להרשות לעצמן לרכוש בגדים חדשים איכותיים וטובים לפי האופנה ולפי קביעות מגזיני האופנה. מגזין האופנה "ווג" המוכר גם היום כמגזין האופנה הכי מעודכן ונכון, המשיך לספק לאותן נשים אמידות דיווחים על מגמות האופנה הפופולריות, מה כדאי ללבוש, מה הכי יפה והכי אופנתי למרות השפעת תקופת השפל הגדול והצנע אשר מנעו מנשים אחרות לעמוד במגמות האופנה הפופולריות. נשות האוכלוסייה האמידה המשיכו לרכוש בגדים חדשים וטובים לפי המלצות מגזיני האופנה, את הבגדים של המעצבים הכי טובים, הבגדים הכי יוקרתיים יקרים ואיכותיים בתקופת השפל הגדול.
תעשיית האופנה של פריז השפיעה עמוקות על מגמות האופנה והטרנדים הפופולריים גם באירופה וארצות הברית. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 הקולנוע הפך למוקד השראה תרבותי משמעותי, ככל שעלתה הפופולריות של הסרטים הפכו השחקנים למודל חיקוי של הציבור הרחב וכולם רצו "להיות כמוהן". עקב כך ירדה משמעותית הפופולריות של האופנה מפריז ובתי האופנה איבדו חלק ניכר מההשפעה שלהם במדינות אירופה וארצות הברית. רבים מהצופים בקולנוע התחילו להתעניין באופנה עם הערמת השחקנים המפורסמים ששיחקו בסרטים. הבגדים והאביזרים שהשתמשו בהם בסרטים נהיו פופולריים בקרב צופי הקולנוע. לאופנת הנשים באותה תקופה היו אביזרים נלווים ביניהם כפפות ותיקים. כפפות נחשבו פריט אופנה שמוסיף לתלבושת והיו פופולריות בקרב הנשים האמידות. בגלל מלחמת העולם השנייה וחשש להתקפות גז נשים רכשו תיקים עם נרתיק שמכיל מסכה לסינון אוויר. באופנת בגדי הים ניכר שינוי משמעותי – בגדי הים הפכו לקצרים יותר וחשופים יותר, ללא שרוולים ובעלי צוואר נמוך יותר, בגדי נשים