בגדי נשים

לאורך ההיסטוריה אנו הנשים מנהלות מערכת יחסים אמביוולנטית עם הגוף שלנו, וכפועל יוצא מכך מחפשות את הבגדים שיחמיאו לנו והדגישו את האזורים שאנחנו רוצות יטשטשו את האזורים שאנו מרגישים איתם פחות בנוח.
בגדי נשים עברו טרנספורמציה מטורפת לאורך השנים.
אם בעבר נשים היו לובשות שמלות עם מחוכים, בגדים עם שכבות ואביזרים נלווים גדולים כמו כובע ועוד, בגדים אלו לא התייחסו בשום צורה לנוחות של האישה בתוך הבגדים, האישה הייתה חנוקה בתוך שכבות על שכבות ומוגבלת בתנועה וחלק משבלונה מובנת כולן היו נראות אותו דבר
עם השנים הדברים השתנו, במהלך השנים ניתן דגש יותר על הנוחות של האישה, הבגדים הפכו להיות יותר משוחררים וחופשיים וגם הם נתנו אפשרות לאישה דרור ואפשרות לבטא את האישיות שלה ואת המסרים שהיא רוצה להעביר דרך הבגדים שהיא לובשת לדוגמה בתקופת ילדי הפרחים שזו תרבות שהתחילה בארה"ב באמצע שנות השישים בתקופת המלחמה בוייטנאם.
שם אנו רואים את הנשים לובשות בגדים קלילים, משוחררים, בגדים עם מסרים עליהם נגד המלחמה ובעד שוויון שלום ואהבה ואמונה בעתיד טוב יותר לאנושות.
וכך במהלך השנים – אפשר לראות התקדמות והתפתחות של בגדי הנשים יותר לעבר אינדיבידואליות ובעצם רואים שנשים בפרט ואנשים בכלל מאפשרים לאישיות שלהם לצאת החוצה דרך הבגדים ומחפשים את הנוחות ואת הנפש שלהם שתצא החוצה.
עם השנים אפשר גם לראות שהבגדים כבר לא שייכים למגדר אחד אלא הם נון ג'נדר – לא שייכים למגדר מסוים.
כלומר אם פעם נשים היו לובשות שמלות ומחוכים כולי וגברים היו לובשים מכנסיים וחליפות. היום זה ממש לא כך ונשים לא נכנעות להגדרות של החברה והסביבה ועם השנים רואים התפתחות – נשים לובשות גם חליפות גברים מכנסיים ואולי ניתן לראות גברים שלובשים בגדי נשים גם במסגרת מופעי דראג ובכלל גברים לובשים בגדי נשים וצבעים שפעם היו מסתכלים עליהם כצבעים של נשים כמו ורוד וסגול.
לדעתי ההתפתחות הזאת עשתה רק טוב לנשים
נתנה לנשים לעצב, להמציא לגדול ולהתפתח ולתת לעצמם את האפשרות לביטוי עצמי, עצמאות, וכישרון.