על אופנת נשים ובגדי ים

מלבושים רבים שיש לכל אחת בארון הבגדים שלה היום בכלל לא היו קיימים בעבר.

אחד מהם זה בגדי הים. אופנת הנשים התפתחה לאיטה לאורך השנים ומי שיעמיק בנושא יראה שאופנת הנשים המגוונת, הרחבה והצבעונית אליה הגענו היום התפתחה צעד צעד, במתינות ובאיטיות כיאה לתקופות הפרימיטיביות שהשפיעו על נושא זה ולא אפשרו אחרת.

בעת העתיקה, כ3000 שנה לספירה נשים וגברים בכלל נהגו להתרחץ בעירום מלא. זה היה סופר לגיטימי מאחר וזה הדבר היחיד שהם הכירו.

ברומא העתיקה התחולל שינוי אצל הנשים שככל הנראה כבר לא הרגישו בנוח להתרחץ בעירום והן החלו להתרחץ עם בגד מסויים שעשוי משני חלקים ומסתיר את איבריהן המוצנעים.

השינוי הזה לא היה עקבי ולקח לו זמן להיטמע בחברה, ספציפית בחברה הנשית.

רק במאה ה18, תקופה בה התחולל שינוי משמעותי בתיירות וגרם להתפתחות חופי רחצה ואתרי נופש- נהיה נהוג שנשים טובלות בבגדי רחצה שעשויים מבגדי צמר ומעליהן עטו מן גלימות שמטרתן הייתה לטשטש את השקיפות שייתכן ונראית לעין מבעד לבגדי הצמר.

רק במאה ה19 בגדי ים הפכו לפריט לבוש ייחודי ונוצרו בגדי ים שעשויים משני חלקים אותם בדרך כלל הנשים לבשו עם מכנס ארוך תחת מניע של צניעות.

השינוי הגדול באמת הגיע במאה ה20 בו שחיינית אוסטרלית הופיעה בארצות הברית כרקדנית מתחת למים ולבשה על גופה אוברול ארוך צמוד מצמר. אותה שחיינית נעצרה על התנהגות בלתי הולמת ונאלצה לחפש פתרון כלשהו שייתן לה להמשיך לעסוק במקצוע זה.

מקרה זה גרם לכך שבגדי הים באותה התקופה הפכו לפחות שמרניים. בתחילה בגדי הים הופיעו בעיקר תחת הקטגוריה של שחיינים ולאט לאט החלו לצאת לאור עיתונים שעוסקים רק בבגדי ים של נשים ואף החלו לככב בתצוגות אופנה שונות וגדולות.

רק ב1946 פותח הביקיני המודרני שכולנו מכירות כיום על ידי שני מעצבי אופנה צרפתים.

ז'ק היים היה המעצב הראשון שעיצב את הביקיני הקטנטן שאנחנו מכירות מאז ומתמיד. הוא קרא לו אטום כדי להדגיש את גודלו הזעיר במיוחד.

חודשיים לאחר מכן, לואי ריאר שהיה בכלל מהנדס מכוניות, הצטרף לחברת הבגדים של אימו ויצר בגד יד אפילו קטן יותר לאחר שראה בחופי הרחצה נשים שמגלגלות את בגד הים כלפי מעלה על מנת להגדיל את שטח השיזוף של גופן.

באותה תקופה הביקיני היה כמעט לבגד הים היחיד הנפוץ שאותו נשים יכלו למצוא בחנויות.

אך מאז אופנת הנשים עברה עוד הרבה שינויים וכיום כל אחת יכולה למצוא גם בגד ים שלם בכל חנות של בגדי ים והוא נחשב כפריט לבוש מחמיא, מעניין וסקסי לא פחות מבגד ים בצורת ביקיני.

אופנת הנשים יכולה ללמד אותנו שאין גבולות לדמיון ואין סוף לבגדים השונים שאפשר לייצר.

היא מלמדת אותנו שאנחנו נמצאים בתקופה הרבה יותר מחבקת ומקבלת, חסרת ביקורות לגבי הבגדים שאנחנו בוחרות ללבוש- החשופים ביותר, המוצנעים ביותר, הזעירים ביותר, כל מה שנבחר לעטות על גופינו סוף סוף הפך ללגיטימי אחרי תקופות ארוכות מאוד בהן נלחמו הנשים על הזכות הבסיסית ביותר- להרגיש בנוח בגופן שלהן.