מאז ומתמיד בגדי הנשים תפסו צד פופולרי יותר משאר בגדי השכבות השונות.

תמיד אומרים שאישה מכובדת זה אישה שיודעת לכבד את עצמה ומתלבשת בבגדים יפים ואיכותיים.
הבעיה מתחילה בזה שלנשים שיושבות טוב כלומר מבחינה כלכלית לא חסר להן כלום אז אין להן בעיה לרכוש מכך העולה על רוחן את הבגדים הכי טובים והכי יקרים והן נראות טוב, אבל מה עם אותן הנשים שאין להן כסף? שהן שוקלות פעמיים אם בכלל לקנות לעצמן נעל או סוודר, איך הן יוכלו להיראות טוב אין להן כסף לקנות בגדים טובים, בדרך כלל הבגדים המיוחדים והיפים צריך לשלם עליהם גם טוב הרי ברור שיש הבדל בין חולצה שעולה 30 שקל לחולצה שעולה 250 וזה מיקרה קצת עצוב כי בעצם לכל אישה באשר היא יש את הרצון להיראות טוב גם לחושה העצמית שלה וגם לחושה שלה עם בעלה שיעריך אותה כשהיא לבושה במיטבה.
ישנם עמותות שעוזרות לנשים מועטות יכולת הם בעצם בודקים שהאישה אכן עומדת בקריטריונים של העמותה ובמידה והיא אכן זכאית לזה היא מקבלת שוברים לרכישה בחנות שם היא יכולה לרכוש לעצמה וליהנות מבגדים חדשים ויוקרתיים וכך גם היא יכולה להרגיש טוב עם עצמה.
כי כמו שאמרנו בתחילה אישה כל מהותה נקבעת על פי הבגדים שהיא לובשת
לפי הבגדים רואים מי ומה היא למשל עי' בגדים נוכל להבחין מי עורכת דין ומי עוסקת בקונדיטוריה או מי רואת חשבון ומי גננת כי בגדי האישה משקפים אותה ואת מי שהיא עושה לכן חשוב שאישה תלבש בגדים נאים שמכבדים אותה
בגדי נשים זה דבר שתופס פופולריות בקרב ציבור הנשים ולכן יש לשים על זה דגש אישה שביכולתה לאפשר לעצמה הנה מה טוב, ואישה שפחות אז יש את העמותות שיעזרו לה אבל בסופו של דבר אישה צריכה ללבוש בגדים איכותיים שיכבדו אותה ואת מעמדה
כל אישה באשר היא אישה ללא הבדל דת וגזע, ללא הבדלי מעמד חברתי, יש את הרצון הפנימי להיות לבושה טוב, ולהתלבש בבגדים נאים ויפים. נכון שיש בזה רמות י הרי ברור שאישה שחייה את חיה בארה"ב חיה בצורה שונה מאישה שחיה בהודו שם יש עניות גדולה וקשה והנשים שם רובן לבושות בצורה פשוטה ומעוררת רחמים לא כמו הנשים שחיות בצורה טובה ואמידה והם נשות עסקים והבעלים שלהם בעלי קריירה מצליחה ולא חסר להם כסף. אז נכון לעמים קצת קשה לראות את זה מהצד שאנו חיים באותו עולם ויש נשים שחיות כך בעושר וקונות כל צורכן בלי לישוב פעמיים ויש נשים שחיות במעמד כזה או אחר של עוני והם נלחמות במשך כל יומן להביא רק פת לחם הביתה להאכיל את ילדיהם הרעבים, אבל עדיין זה לא סותר את זה שאישה מרצונה הטבעי רוצה להתלבש ולשים על עצמה כל אחת במושגים שלה. הייתי שמחה לחשוב שתהיה תמיכה רחבה גם בנשים שנמצאות בצד העני והמוחלש ושגם הן תוכלנה לחיות בכיף ולהלביש את עצמן בבגדי נשים יפים

אופנת הנשים רחבה, וככל שעובר הזמן ניתן לראות עוד ועוד טרנדים חדשים ובגדים מיוחדים יוצאי דופן שפורצים לשוק מפעם לפעם בעיצובים שונים ומעניינים. ומתוך כך יש לאופנת בגדי הנשים הרבה מה להציע עבור הנשים.
הבעיה מתחילה כשאת נכנסת לחנות הבגדים רואה בחלון ראווה בגד כל כך יפה ומיוחד ואת מחליטה שהוא שלך, את מחפשת את המידה המתאימה רואה שהמחיר אכן מתאים לך וניגשת למדוד אותה ,אבל כאן הבעיה מתחילה שאת רואה שזה בעצם לא נראה עליך כל כך טוב כמו שחשבת בהתחלה זה קצת קטן ולא נראה טוב עליך . זה פשוט קטן את ניגשת לראות מידה אחרת שתתאים לך ורואה שאת לא מוצאת מידה שאכן מתאימה לך, זה יכול להיות גם בצורה הפוכה שבגד מדי גדול עליך..
אכן הגענו לשורש הבעיה מידות בבגדי הנשים,
חושב לעשות סדר בחנות בגדי הנשים מחלקה לנשים רזות יותר ששם המידות יהיו קטנות יותר ומותאמות לקהל יעד זה ומחלקה לנשים מלאות יותר כלומר מידות גדולות יותר וזה כדי למנוע עוגמת נפש מנשים ששונות מהמידה המוקבלת בחנות היום יש טרנד חדש שבו מפעילים חנות למידות גדולות בלבד וכך ממילא אישה שהיא רזה יודעת שלשם היא לא צריכה להיכנס כי היא לא תמצא את מבוקשה ותלך לחנות אחרת שמותאמת למידות שלה וזה דבר מבורך מפני שכך ניתן למנוע עוגמת נפש מצד הלקוחות וכן מצד המוכרות בחנות. וכמובן שזה טוב גם לאישה עם מידות גדולות שם היא מרגישה בנוח למצוא את מה שהיא רוצה במידות לשה ובסביבה שתואמת לה, וכך יש יותר תחושה של הבנה אחת של השנייה עזרה הדדית ונחמדות כי כולן באותו מצב לכאן ולכאן.
תמיד הסוגיה של התאמת המידות בבגדי הנשים לנשים תפסה מקום כי העיצובים שיש לנשים רזות וגבוהות זה בדרך כלל לא יתאים לנשים מלאות וצריך למצוא פתרון שייתן מענה עיצובי יפה גם להן היום בתעשייה חושבים בעיקר על הרזות אבל מה עם אותו קהל יעד לא מבוטל של נשים שהן עם מידות גדולות יותר למה הן צריכות ללבוש בגדים פשוטים יותר ופחות מעוצבים לכן יש לחולל בתחום הנשים מהפיכה רצינית שתיתן מענה לכלל ציבור הנשים. וכל אישה באשר היא תוכל להרגיש הכי טוב עם עצמה לא משנה איזה מידה היא או מה צבע העור שלה אלה פשוט כל אישה ואישה יש לה את הזכות להרגיש מיוחדת ויפה ועל היצרנים לדאוג להפיק את זה עבור כלל הלקוחות ולדאוג להן לחוויית בחירה וקניה מוצלחת של הבגדים שלהן,
ועוד בעיה זה המחירים של הבגדים האלו שבדר כלל אומרים אין בעיה נייצר דוגמאות מסוימות במידות גדולות יותר אבל העליות תהיינה גדולות יותר וזה ממש לא בסדר זה לא אמור להיות כך לכן זה גם נושא שצריך לתת עליו את תשומת עליו להגיע למצב שיש מחירים הוגנים וטובים ואכן שיש חניות מותאמות לכל סגנון ומידה בצורה טובה שתגרום להן להרגיש הכי טוב עם עצמן ושימצאו את הבגד שמתאים להן בצורה הכי טובה וכמובן שישלמו עליו מחיר הוגן וטוב

עבודה מהבית בגדי נשים מאמר 6
לקום בבוקר, לפתוח את הארון ו"לזרוק" על עצמנו את הבגדים הראשונים שיש נשמע כמו מעשה די פשוט, פרוזאי, רגיל ולא כל כך חשוב או דורש יותר מידי חשיבה. אולי במקרים חריגים כאשר מתקיימת חתונה או רעיון עבודה אבל ברוב הפעמים זה לא באמת "ביג דיל" לבחור משהו ללבוש אך קיימות קהילות בהן לפריט לבוש יש משמעות עמוקה וחשיבות עלינוה. בקהילות חרדיות ביהדות לבגדי נשים קיים משקל רב. הן לא יכולות לזרוק על עצמן משהו וזהו, יש כללים ברורים שהן צריכות לעמוד בהן. בגדי נשים צריכים לעמוד בתקן רבני ולהיות צנועים. לאישה מותר ללבוש חצאית, אסור לייקרה ו\או עם שסה. היא צריכה להיות לא צמודה לגוף ולעבור את קו הברך או להיות ארוכה עד הנעליים, גם בישיבה לעבור את קו הברך. במידה והחצאית עוברת את קו הברך ולא ארוכה עד הנעליים צריך לגרוב גרביים. כמובן, שלא כל גרב מתאימה, הגרביים אסור שיהיו שקופות או צבעוניות. מבחינת מבחר החולצות ( בשום פנים ואופן לא גופיות, חולצות בטן וכדומה) הן לא יכולות להיות טריקו, לייקרה או קצרות במותן. הן צריכות להיות סגורות עד הצוואר ואסור ללבוש אדום. באופן כללי הצבע האדום הוא אסור ללבישה ובנוסף בגדי נשים אלה צריכים להיות בצבעים לא רועשים או נוצצים. גם האקססוריז מסביב מוגבלים, העגילים צריכים להיות קצרים, לא בומבסטים ולא מגושמים. כמו כן הפאות ככל שהן יותר קצרות כך יותר טוב. מהיסודי בנות נרדשות לאסוף את שיערן, אך אחרי חתונה הן צריכות לחבוש מטפחת או פאה ועיד, פאה ששיערה קצר. חינוך נכון לאיזה בגדי נשים ללבוש מתחיל בגיל 6, כאשר צריך לעמוד ברוב הקריטריונים המוציינים מעלה, אך בפועל ההמלצה של הרבנים היא להתחיל כבר בגיל 3 לחנך לצניעות ול "אי חשיפת חלקי בשר". באירועים ובימים קדושים כמו שבת או חג הלבוש צריך להיות אדור יותר, ברך כלל בחגים ושבתות בצבע לבן וכמובן עובד בכל התקנים הרבניים. חוץ מנשים חרדית קיימים קודי לבוש גם בבגדי נשים של מוסלמיות דתיות, כגון חיג'אב, זה הכיסוי ראש שעוטף את כל השיער ולעיתים הן צריכות לכסות איתו גם את פניהן ולהתיר למראה רק את העיניים. הכללים מחייבים לא לחשוף עור בידיים וברגליים וללבוש שמלות ארוכות עד הרצפה ורחבות , לרוב שחורות. באמצעות הלבוש ניתן לזהות לאיזה זרם דתי משתייכת אישה, ולא רק, גן לגברים יש כללי לבוש שהם צריכים לעמוד בהם בכל מינית דתות. אז פעולה שלנו נראית כל כך טריוויאלית וטבעית, היא יכולה להתגלות כמשהו מאוד רציני ובעל ערך רב אצל כל מיני אוכלוסיות אחרות. תתארו לכם שאותן נשים יכולות לקנות רק בחנויות מאוד ספציפיות ורק פריים מאוד ספציפיים. אסור להן להפר את כללי הלבוש כדי לא לספוג ביקורת או במייקרים קיצוניים להיות מנודות מהקהילה שלהן, רק כי אולי הן החליטו שהן רוצות להסתובב עם שיער פזור. כמובן שזו דרכן ואני רוצה להאמין שאם כל אחת מהן חיה כך, זה מכוון שהיא רוצה וזו דרכה להגשים את כצמה ולהיות מאושר. לאו דווקא מה שלנו נראה כמו מגלבה, היא באמת מגלה עבורן. אולי החופש לבחור איזה בגדי נשים אני אלבש, בלי מחסומים הוא לא החופש שלהן? אולי אצלן דווקא הכללים והמעקב אחר משהו שלדעתן גדול יותר ממה שהן יכולות להבין זו הדרך להיות חופשיות?