היום כל האנשים אוהבים להתחדש לכן מחפשים אחנה חדשה. הכל מחפש על משהוא

אנורקסיה, ועוד.

אופנתי. אופנה היא שלהיות האדם או המקום בצורה יפה ואפנתי כלומר מושכת את העין בצבעים או בסדר או בצורה. כשומעים מלת אופנה חושבים על הביגוד וההלבשה אבל אופנה היא בכל דבר ובכל תחום היא יצירה לדברים יפים מושכים עין ומוצים חן בעינים .לא רק בחחום הביגוד אלא גם בבית וגן היא עיצוב בכל מקום.בעבר. תצוגת אופנה היא אירוע בו מעצב אופנה מציג את יצירותיו לציבור הרחב. תצוגות אופנה נערכות בראשית כל עונה מעונות השנה, ובמסגרתה מוצגים הבגדים שעוצבו עבור העונה הבאה. התצוגה נועדת לפרסם קולקציה או ליין אופנה.

אירועים של מספר תצוגות אופנה המועלים על ידי בתי אופנה אחדים באתר אחד במשך שבוע ימים נקראים שבוע אופנה. הידוע באירועי אופנה אלה הוא שבוע האופנה של ניו יורק.

תצוגת אופנה מוצגת לרוב על מסלול הליכה כאשר הצופים בתצוגה יושבים בתצורת האות "ח" סביב המסלול בו עוברים הדוגמנים והדוגמניות ומציגים את פרטי הלבוש. תצוגות האופנה החלו בעת החדשה (ככל הנראה לא היו תצוגות אופנה לפני ראשית המאה ה-19).

תצוגת האופנה הראשונה ביבשת אמריקה במהלך השנים הבאות החלו חנויות אופנה בניו יורק ובפילדלפיה להעלות תצוגות אופנה משלהן, והדבר הפך נפוץ עד שנת 1910. בתצוגות אלה הוצגה אופנה המיובאת מפריז .הרבה אנשים באים לראות את האופנה החדשה בתערוכות האופנה.תצוגות אופנה מהוות רקע לסרטי קולנוע וטלוויזיה רבים, ולספרים .במשמעותה המצומצמת, "אופנה" מתייחסת בדרך כלל לאופנת הלבוש ואביזרים נלווים כגון משקפיים, תיקים, חגורות ותכשיטים[דרוש מקור][מפני ש…]. מגזיני אופנה לנשים לרוב עוסקים בנושאים אלה. תעשיית האופנה מקדמת את עצמה על ידי שימוש בדוגמניות: נשים יפות הלובשות את הבגדים האופנתיים ומראן מעוצב על ידי מעצבי אופנה, והן מצטלמות למגזינים או מסתובבות בכיום, הערים מילאנו, לונדון, פריז וניו יורק נחשבות לבירות האופנה של העולם. בערים אלה חיים ועובדים מעצבי-על של אופנה כגון ג'ורג'ו ארמני, איב סן-לורן, דולצ'ה וגבאנה, שאנל שיוצר על ידי המעצבת ומייסדת חברת האופנה זו קוקו שאנל ואחרים.
כל חברה עושה תערוכה לאופנה. כדי להראות לציבור את האופנה.

עריכה תצוגות אופנה על מנת להראות לציבור את היופי של המוצר שהן מפרסמות (בגדים, תכשיטים, עיצוב שיער ועוד).
פריט אופנה מאוד מעניין שהיה במצרים העתיקה היו הפאות, למעשה זה היה אולי הפריט לבוש בין היחידים כמובן של רק בני המעמד הגבוהה, במצרים רוב האנשים לא היו יכולים להרשות לעצמם ביגוד וגם בני המעמד הגבוהה לא היו מתעסקים יותר מדי באופנת הביגוד, אבל הפאה היית אמירה של סטטוס חברתי ושל כוח, למעשה גם בצרפת עיקר האמירה בנושא האופנה היית פאה, היא התחילה בעובדה שהיו כינים כדי להילחם בהם אנשים היו מגלחים את השיער שלהם והיו קונים פאות מפוארות כדי להסתיר את הראש, אם הזמן זה הפך להיות לא רק נגד כינים אלה סמל סטטוס ממש, סוגי הפאות, אורך שלהם, כמובן וכמובן הצבע, הפאה היית פריט האופנה הכי משמעותי ואהבו בצרפת ומצרים זה הפך להיות יותר אופנתי מהבגדים עצמם בפועל.

אופנה היית בכול ההיסטוריה, גם בתקופת שבגדים היו נושא מאוד יקר ומורכב, גם בזמנים שהכסף היה אמור להיות למען מוצרים יותר בסיסיים, לקחו הרבה פעמיים המון משאבים כדי להיות חלק מהאופנה ולהשתלב בחברה, לאופנה יש אמירה ו"say" גם אם אנחנו לא תמיד מבינים אותה.
תהליכי ייצור בתעשיית האופנה יכולים לגרום לזיהום סביבתי משמעותי, למשל – השימוש בחומרים רעילים או שימוש לא בראש טוב במים ובחשמל.
התמונה המוגדרת של יופי משתנה לעיתים קרובות, וכך מועצה על אנשים רבים להתאים את עצמם או לפחות לא להרגיש כהיותם יפים. זאת ועוד, חלק מהמגמות והטרנדים בעולם האופנה יכולים לגרום לסימון חוקי לבוש מגדריים ולדיכוי מגדרי.
תעשיית האופנה בעיקרה מתבססת על ייצור בכמויות גדולות, וכך היא יכולה להקיף רעיונות איכות מוצרים.
מכאן שניתן לראות התפתחות בתעשיית האופנה אשר מקבלת את התחרות ממדינות אחרות בהן העלות היא נמוכה בהרבה, וכך מגרמת למותגים להשתמש באמצעים לא אתיים על מנת לתת לצרכנים מוצרים ברחבי העולם.
"שמלות ערב" .
ולסיכומו של עניין, תעשיית האופנה גורמת לדיכוי תקשורתי כלפי מוצרים טבעיים ומסורתיים, והן יכולות להחמיא רק את המוצרים החדשים והיקרים ביותר.

שמלות ערב? רק באתר האופנה החדשני HTOFASHION – בגדי נשים! , "שמלות ערב" .

לציבור במקרים רבים משרד החינוך ניסה להתגבר על בעיית הנשירה באמצעות
הכשרות שונות שהוא מייצר ומעודד את המורים המועסקים במערכת החינוך לצאת אליהם ובכך לצמצם את
היקף הבעיה. ניתן לדוגמא את תוכנית הרחבת הסמכה של משרד החינוך בה יכולים מורים לצאת ללימודים
מקוצרים וממומנים על ידי משרד החינוך על מנת לרכוש הכשרה להוראה מקצועות בהם יש חוסר במערכת
החינוך. בפועל, רפורמה זו אכן העלתה את כמות ההכשרות שרכשו המורים במערכת החינוך אך מדובר
במספרים מינוריים ולא בשינוי אפקטיבי שפותר לטווח ארוך את בעיית המחסור בהכשרת המורים מומחים
להוראת נוער בסיכון.
מערכת החינוך בישראל מבוססת, עדיין, על תשתית ציבורית חזקה. מרבית שעות הלימוד הן
במימון ציבורי ומרבית המורות מועסקות על ידי משרד החינוך והרשויות המקומיות. עם זאת, מזה שלושה
עשורים מתקיימת מגמה של הפרטה ומשקלם של הורים, עמותות וגופים עסקיים, כוחות השוק– הולך
ומתעצם. ההפרטה היא בו־זמנית תוצר של היחלשות המערכת הציבורית והמחולל שלה. כתוצאה ממדיניות
כלכלית וחברתית ניאו – ליברלית ושל צמצום ההשקעה הציבורית בחינוך, גדל חלקו של המגזר הפרטי
במימון החינוך ויותר מכך, בעיצובו. פעילות גורמים פרטיים מתבססת על אינטרסים
משפחתיים, מגזריים או עסקיים, ומחלישה את יכולתה של המדינה להנהיג את החינוך. ההפרטה מבטאת
תהליך של קומודיפיקציה של החינוך. ההפרטה מפוררת את התשתית האוניברסלית של החינוך הציבור בכך שהיא חותרת תחת יכולת משרד החינוך להנהיג מדיניות חינוכית השואפת לקדם את כלל תלמידי ומאיצה את ההתבדלות המעמדית, האתנית והתרבותית.
משרד החינוך פועל מזה שנים במסגרת שהוא מכנה;שותפות עם סדרה של מלכרים וקרנות המשמשים
קבלני משנה של המשרד, בעיקר בתחום של קידום אוכלוסיות חלשות ובפרויקטים המשלבים חינוך ורווחה. פרויקטים כמו עבודה מהבית עבור קבלני משנה, אשר מקדמת עם ההפרטה ל"עולם החדש", מפיח תרבות שונה לעולם החינוכי בכך שלא תמיד הוא מגלם קשר פיזי עמוק עם החניכים השונים והתלמידים אלא מהווה תצורה שונה של פדגוגיה בעולמות החינוך ומכיל בתוכו את הממד הצעיר שכמהים לו צעירים רבים המתקשים ליצור רצף קוהרנטי בשגרת יומם במסגרות החינוכיות השונות.
המדינה עשויה להפעיל מדיניות ציבורית בחלוקת והקצאת משאבים, מוצרים או שירותי על
מנת לקדם ערכים או צדק שהם חפצים לקדם. המניע לכך עשוי להיות דאגה לשכבות חלשות לצמצום פערים
חברתיים, קידום שוויון הזדמנויות או עידוד להנחלת ערך ציבורי הכל כך חשוב היום במרחב הציבורי ובעיקר בעקבות הלך הרוח של החודשים האחרונים..

נקודת המוצא היא שכוחות שוק מאוזנים שמאפשרים בחירה ללא הטיות לפרטים יוצרים אפשרות שוויונית לכל אדם
לבצע את בחירותיו לאור העדפותיו וערכיו ובכך יסופקו השירותים באופן מיטבי לרווחה החברתית. כל הטיה, הגבלה
או מניפולציה שהשוק יוצר על הפרט להביא לידי ביטוי את רצונותיו וערכיו יוצרת כשל .

ישנה מדיניות ברורה לגבי הכשרה פרופסיונלית של מורים מהווה כשל חמור באספקת חינוך כמוצר ציבורי מתאים, "שמלות ערב" .
והולם לנוער בסיכון בישראל. בעיות המדיניות מתבטאות בשלבים השונים: הכשרת סטודנטים לחינוך נוער
בסיכון, איתור מועמדים ויישומם בפועל במערכת החינוך. דוח מבקר המדינה מצביע על כך
שסטודנטים להוראה במסגרות האקדמאיות אינם מקבלים כלים רלוונטיים להתמודדות בשדה ההוראה כפי
שעולה משאלוני מנהלים בבדיקה שערך המבקר. אין הלימה בין תכני ההכשרה של המורים לרפורמות
ולתמורות שמטמיע משרד החינוך בשל העובדה שבין המשרד ובין מוסדות האקדמיה לא מתקיימות שגרות
עבודה הכוללות עדכון בעקבות שינויים וחשיבה משותפת. המוסדות המכשירים לא רק שאינם עומדים
בקשר מקצועי רציף עם משרד החינוך שמהווה את התכלית המקצועית של ההכשרה שלהם אלא שאף תנאי
הקבלה ללימודי הוראה אינם נאכפים על פי הנהלים. בפועל מתקבלים ללימודי הוראה סטודנטים בעלי
נתונים נמוכים במבחן הפסיכומטרי, דבר שהוכח במחקר כמשפיע על הישגי תלמידיהם חלק
מתפקידם של מוסדות ההכשרה הוא ללוות את המורה במהלך אימוניו בשטח בעבודה המעשית בבתי הספר
על ידי מורים מאמנים מתוך בית הספר שמלווה מספר סטודנטים לאורך השנה, אך למעשה אין כל פיקוח על
המורים המאמנים ואיכות ההכשרה והתפוקה של תקופה העבודה המעשית יורדת. לצורך הדוגמא בשנת הלימודים 2020
יותר מחמישים אחוז מהמורים המאמנים לא עברו הכשרה ללוי סטודנטים ובשנת הלימודים העוקבת
מחצית מהמורים המאמנים עבדו ללא הסמכה (מבקר המדינה, 5.6.2019). מדיניות סדורה לגבי הכשרה
פרופסיונלית של מורים לילדים ונוער בסיכון בסופו של דבר עשויה להשפיע על צדק חלוקתי ויצירת חברה
שוויונית. צדק חלוקתי זה מאופיין באופנים שונים כמו פריפריה, תרבות, עדה ודת. עבודה מהבית יכולה לפתור את הנתון הנ"ל. הדבר יוצא לשני הכיוונים ולא כחרב פיפיות אלא כ"ווין ווין סיטואיישן". המורים המאמנים יכולים להציף כעבודה מהבית היות והם לאל הסמכה אך יכולים לעבוד כפרילנסרים החל משנת הלימודים הבאה ולהתמקצע בשוק הפרטי אך כחבילה המוכרת להם בסל ההטבות הפיננסיות בסוף החודש או כבונוס בסוף השנה. גם לילידם המאומנים, תחומי אחריות שלא מצליחים לפתור היות ובעולם החדש יש קושי להוציאם מהמסכים ולכן גם מביתם. לכן יש לתת תחומי אחריות לילדים שכאלה, אשר לא מאופיינים עם הפרעות קשב וריכוז או הפרעות אחרות ובהחלט יכולים למלא את הפלטפורמה כמשבצת אחריות בעבודות שונות מהבית כחלק מהמיזם. עבודה מהבית תורמת לילדים במיזם זה באופן המתבטא בכמה אופנים- האחריות המוטלת עליו מפיחה בו בטחון עצמי, משמעות, זמנים שלמים בהם הוא לומד ומתמקצע בדבר נוסף (גם אם הנו וירטואלי או טכנולוגי) וכן גם בהיבטים הכספיים. השעמום המוביל בני נוער לחרדות חברתיות וכלליות ואף לדיכאון, יכולים להיפטר בממד זה של עבודה מהבית גם כן ומחקרים אחרונים מראים כי על אף אי יציאה מהבית, עבודות שונות בעלי משמעות מקהים את האפשרות של בני נוער להיסדק בהיבט הנפשי. בסופו של דבר, הצדק נעשה ובני נוער מכלל המגזרים הגיאוגרפים, דתות ועדות, יכולים ליהנות מפרי התגמול והמשמעות של שנסדק בעקבות מדיניות קלוקלת או הכשרות לא מכוונות.