אז מה הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי ארונות נשים?

במעבדה לפסיכולוגיה חברתית נבחנה השאלה כיצד נשים מנווטות את מערכות היחסים החברתיות שלהן עם נשים אחרות, והמסקנות משם לגבי מה נכנס לבחירות בגדי הנשים- מפתיעות יותר ממה שנראה.
כמובן, גברים ונשים כאחד בוחנים מגוון פרמטרים בבחירת התלבושות שלהם: עלות, התאמה, סוג האירוע. אותה בחינת מעבדה על בחירות בגדי נשים, התרכזה תחילה בשאלה כיצד נשים מתלבשות עבור הגברים שלהן – האיפור, הנעליים והצבעים שהם בוחרים כדי להרשים את המין השני.
ואז עלתה שאלה אחרת: איך נשים יכולות להתלבש עבור נשים אחרות?
במשך למעלה ממאה שנה, פסיכולוגים התעניינו בתחרות בין גברים. רק בעשורים האחרונים החוקרים החלו לבדוק ברצינות כיצד נשים מתחרות זו בזו באופן פעיל.
התחרות אינה בהכרח נחמדה. כמו גברים המתחרים זה בזה, נשים יכולות להיות תוקפניות כלפי נשים אחרות איתן הן מתחרות. אבל רק לעתים רחוקות ניתקל בתוקפנות מהסוג הפיזי. במקום זאת, מדענים חברתיים רבים הראו שנשים נוטות יותר להסתמך על הדרה חברתית ורכילות שנועדה לפגוע במוניטין.
אז תהינו: האם אי פעם נשים מתלבשות במטרה להקטין את הסיכוי שנשים אחרות ילכו אחריהן?

אנו יודעים שנשים שהן מושכות פיזית ולובשות בגדים חושפניים נוטות יותר להיות מטרות של תוקפנות חד מינית. לדוגמה,ישנן נשים שהתנהגו בצורה אגרסיבית יותר כלפי אישה מושכת כשהיתה לבושה בחצאית קצרה וחולצה נמוכה מאשר כאשר אותה אישה לבשה חאקי וחולצת צווארון.
מחקרים מראים שהיו נשים שהודו שהן מודעות לדינמיקה הזו – והיו חלק שניסו להכחיש אותה.

אז הנה עוד כמה עובדות מפתיעות:
ראשית, שאלנו את עצמינו האם אנשים מצפים מנשים להיות תוקפניות כלפי נשים מושכות ולבושות מעט.
בבדיקה שנערכה בארצות הברית, התבקשו 100 אנשים לקרוא תרחיש על שתי נשים, אליזבת ושרה, שנפגשו לשתות קפה לאחר שהתחברו לאפליקציה של מציאת חברים שהייתה כמו טינדר, אך למערכות יחסים אפלטוניות. נשאלו המשתתפים כיצד הם חושבים שאליזבת תתייחס לשרה במהלך הדייט בבית הקפה. למרות שהתרחישים היו זהים, כמה אנשים ראו תצלום של שרה המתאר אותה כאישה אטרקטיבית הלובשת חאקי וצווארון; אחרים ראו תמונה שלה לבושה בחולצה נמוכה וחצאית קצרה; וקבוצה שלישית ראתה אותה בתלבושת החושפנית יותר, אך התמונה צולמה בכדי לגרום לה להיראות פחות אטרקטיבית מבחינה פיזית.
הממצאים גילו שכאשר שרה הייתה מושכת ולבושה באופן חושפני, אנשים ציפו שאליזבת תהיה רעה יותר כלפי שרה.
לאחר מכן בדקו האם גם נשים יפעלו מתוך מודעות לדינמיקה זו, וערכו סדרת ניסויים עם נשים בגיל מבוגר גם כן מארה"ב.
בסט של שני מחקרים, המשתתפות הונחו לדמיין שהן הולכות לפגוש אנשים חדשים במסגרת מקצועית, כמו אירוע נטוורקינג, או במפגש חברתי, כגון מסיבת יום הולדת. אמרו להם גם לדמיין את האירוע כמין יחיד או מעורב.
בבסט הראשון, הנשים התבקשו לצייר את התלבושות האידיאליות שלהן לאירועים אלה, שם מדדו כמה עור נחשף בציוריהן. בשני, הן נתבקשו לבחור בגדים מתפריט אפשרויות – בדומה לקניית בגדים באינטרנט. כל אחת מהתלבושות האפשריות דורגה כצנועה על ידי קבוצה נפרדת של משתתפים.
בשני המחקרים, נשים בחרו בגדים חושפניים יותר לאירועים חברתיים מאשר מקצועיים. זה לא היה מפתיע. אך באופן מעניין, נשים בחרו בגדים פחות חושפניים להיפגש עם קבוצה של כל הנשים-בלי קשר אם מדובר בסביבה מקצועית או חברתית.

אך האם לבוש החושף יותר במסגרות מעורבות לא היה משקף את רצונן למשוך גברים?
לא בדיוק. לא כל הנשים לבשו אותו דבר עבור נשים אחרות. הנשים שדירגו את עצמן כאטרקטיביות יותר מבחינה פיזית היו אלה שבחרו בגדים צנועים יותר בפגישה עם קבוצת נשים, כלומר, הן מתלבשות בצורה ״הגנתית״ – כזו שתמנע מתשומת הלב להגיע אליהן.

מכיוון שתוקפנות חד מינית נוטה יותר להגיע מאנשים זרים מאשר חברים, בניסוי נוסף נשאלו כ300 נשים צעירות,בגילאי 18-40, מה הן ילבשו כדי להיפגש עם חברה פוטנציאלית. שוב, גילינו שנשים אטרקטיביות יותר מבחינה פיזית ציינו שהן יתלבשו בשיקול דעת רב יותר.

יחד, כל הממצאים מהמחקרים האלה, מראים לנו שצרכניות בגדי נשים לא תמיד מתלבשות כדי להתרשם. הן גם לא מתלבשות רק כדי לשדר אגרסיביות. אלא מה שקורה בפועל- הוא סוג של ריקוד חברתי עדין יותר – כזה שכרוך בענווה, היסוס ומודעות רבה יותר ממה שעד היום הכרנו.