מכירה את זה שאת מוזמנת למסיבה או דייט, המצב רוח נוסק לשמיים. את כבר מדמיינת את עצמך במקום. כבר מתכננת לך את הלוז היומי כדי שתבואי מוכנה ונינוחה. מתחיחה לדמיין כמה תהני,ואז… מנסה לדמיין את עצמך במקום. איך את נראית? רגע, מה אני לובשת??
אאוצ'. זה רגע שאת מעבירה הילוך. ממצב מתרגש ושמח למצב חושב ואולי אפילו אובדת עצות. כי את הרי יודעת שככל שתאהבי את הלוק שלך ותרגישי טוב עם עצמך ככה תהני יותר ותהיי יותר את.
צודקת. אין חשוב מההרגשה הפנימית שמקרינה כלפי חוץ. ולכן כדאי לתת את הדעת למספר דברים. ריכזנו לך:
דבר ראשון, אל תתפשרי על נוחות. חבל שמסיבה שלמה תהרס רק כי השמלה הציקה לך או הדייט יהיה לא מוצלח כי היה לך קר נורא.
ולכן תבררי קודם להיכן פנייל מועדות. למועדון סגור? לבר פתוח? לטיול על החוף? למזג האויר משמעות רבה בבחירת בגד. התאימי את עצמך למזג האויר. אם הבילוי כולל שהייה במקום סגור ואחר כך פתוח. לבשי גופייה או חולצה קלילה ומעליה גקט או בלייזר שתוכלי ללבוש או להוריד בהתאם למידת הקור או החום.
שימי לב גם לסוג הבילוי. אם הוא כולל הליכה רבה אל תתפשרי על נעליים נוחות. יש אופציות רבות לנעליים ספורטיביות אופנתיות.
אם הבילוי כולל ריקודים, שימי לב להלבשה תחתונה נוחה ומותאמת וכמובן בגדים נמתחים וגמישים ולא מחויטים מידי ועמידים.
נסי ממש לדמיין את עצמך בסיטואציה ולהלביש את עצמך בדמיון בצורה שתהיה לך הכי נוחה ונעימה.
גם מבחינת הסגנון. את הרי לא רוצה להיות שונה או מוזרה. חישבי איזה סגנון לבוש מתאים לסוג היציאה. נוצץ ויוקרתי? אלגנטי קליל? ספורט אלגנט? או טרנדי חמים? קפוצ'ון מוסיף המון
קבעי לך סגנון.
עכשיו כשאת כבר יודעת מצוין מה אופי ההופעה שלך ואת ממש דמיינת את הלוק הסופי, את יכולה לגשת לחדר הארונות ולשלוף בקלות את הבגד הכי מתאים.הכי נח. והכי מותאם לאופי הבילוי.
זהו. מעכשיו את יכולה לחכות בציפייה ולא להיות מוטרדת מהשאלה המציקה 'מה אלבש?'
אבל שימי לב. מהרגע שהחלטת על לוק סופי ועד סוף הדייט או המסיבה את לא אמורה להעסיק את עצמך במה חושבים עלייך, באיך אני נראית לסובבים, האם אהבו את הלוק וכו…
נח לך? את חושבת שהגעת כמו שצריך? מצוין. זה העיקר.
את אף פעם לא תוכלי לקלוע לטעם של כל האנשים בעולם. לכן במקום לרצות את הסובבים כל הזמן. פשוט תרצי את עצמך ותאהבי את עצמך ככה. כמו שאת.
עולם האופנה הוא רב גוני ומתעדכן כל הזמן, אנחנו מופגזים כל הזמן ברעיונות אופנה חדשים מעולם המוזיקה, הסרטים, הספרים והטלוויזיה. להם יש השפעה גדולה על מה שאנשים לובשים. מוזיקאים ואייקונים תרבותיים תמיד השפיעו על מה שאנחנו לובשים, גם דמויות פוליטיות ואנשי אצולה. המלך לואי ה-14 אמר שאופנה היא "מראה/ראי" של האדם. לואי עצמו היה ידוע בסגנונו העשיר עם קטיפות אקסטרווגנדיות. האופנה היא שפה שמספרת סיפור על האדם שלובש אותה, ישנן סיבות רבות שאנו לובשים את מה שאנו לובשים. לדוגמא, הגנה מפני קור, הגנה מהשמש, להיטמע בקבוצה או כדי לעורר משיכה, כביטוי דתי, גברים יהודים חרדים לובשים חליפות שחורות ארוכות ונשים אסלאמיות מכסות כל חלק בגופן מלבד העיניים.
וכמסורת זיהוי בעלי תפקידים, כגון, שופטים שלובשים גלימות, אנשי צבא ומשטרה שלובשים מדים. כלות בד"כ לובשות שמלות לבנות ארוכות כביטוי לטוהר שאחרי המקווה וגם בכדי לבלוט מעל האורחים.
אופנה זה עסק גדול, עם מספר האנשים העוסקים בייצור, בקנייה ובמכירה יותר מכל עסק אחר בעולם. מדי יום, מיליוני עובדים, מעצבים, תופרים, מדביקים, צובעים ושולחים בגדים לחנויות. מודעות באוטובוסים, שלטי חוצות ומגזינים נותנים לנו רעיונות לגבי מה ללבוש, במודע או בתת מודע. אופנה היא תחרות פופולריות אינסופית. האופנה העילית היא סגנון של גברים ונשים עם טעם וסמכות מסויימים בעולם האופנה. אנשים בעלי עושר ומעמד. עורכים וכותבים למגזיני אופנה הם כולם חלק מהאופנה העילית. אך למרות זאת, רוב העיצובים היקרים והאמנותיים פשוט נשארים על המסלול של תצוגות האופנה .
לשמלה השחורה הקטנה, נקשרו גם תקריות וסקנדלים לדוגמאת – "תקרית קובנט גרדן" הידוע לשמצה.
במאי האופרה מלונדון שפיטר את זמרת הסופרן, דבורה ויגט, מן האופרה,
מכיוון שלא החמיא לגופה ללבוש "שמלת קוקטייל שחורה קטנה", והחליף אותה בזמרת אן שואינוילמס, שהייתה רזה ממנה.
אופנה היא מצב רוח אם חושבים על אופנה, זה יכול להיות מאופק, מלא באנרגיה או מעלה חיוך. יותר מכל, אופנה היא להיות בנוח עם עצמך, לתרגם הערכה עצמית לסגנון אישי.
אופנה היא בעצם אמצעי לביטוי עצמי המאפשר לאנשים לצאת אל העולם עם עצמם. בין אם אתם מעדיפים היפ-הופ או שאנל-שיק, האופנה הזיקית שקיימת בכולנו. זוהי דרך לחגוג את המגוון של העולם בו אנו חיים. אופנה שומרת על החיים מעניינים. זה גם סוג של מראה של החברה. זוהי דרך למדוד מצב רוח שיכולה להיות שימושית בהיבטים רבים, תרבותית, חברתית ואפילו פסיכולוגית. מה שאלבש היום, זה תלוי ביום שלי, במצב הרוח שלי ואם יש לי פגישה חשובה או משהו רשמי לעשות, אני אשקיע יותר מחשבה במה אלבש. אבל ברוב הימים שלי, אני מתלבשת לפי מצב הרוח שלי שיכול לנוע בין קלאסי לספורטיבי. ואז שוב, יש ימים שבהם סל הכביסה שלי מכתיב מה שאני לובשת בסופו של דבר…
סגנון ואופנה, כלל אצבע טוב הוא שסגנון מתייחס לפרטים, בעוד שהאופנה היא יותר קולקטיבית. ההבדלים, אישי לעומת קולקטיבי, סגנון אישי הוא משהו ששייך לאדם – אמצעי לביטוי עצמי. אדם זה יכול להיות מעצב אופנה או כל אחד מחוץ לתעשיית האופנה. איך שהם מתלבשים ומתבטאים זה הסגנון שלהם. אופנה, לעומת זאת, קשורה לטרנדים עולמיים ולעסקים של אופנה. הקווים בין אופנה לסגנון מטושטשים. על המסלול, דוגמניות הן חלק מעולם האופנה. הדרך שבה הן מתלבשות בבית, היא בסגנון אישי. כשהן הופכות למשפיעניות והסגנון האישי שלהן הופך לאיקוני, הן עשויות להתחיל קו בגדים משלהן ולהפוך את הסגנון שלהן לאופנה. הסגנון הוא נצחי, בעוד שהאופנה מגיעה בזמן. מישהו אופנתי עוקב מקרוב אחר מגמות האופנה האחרונות ולובש בגדי מעצבים. מישהי מסוגננת עשויה לעקוב אחר מגמות אופנה ואולי לא, אבל היא תמיד נשארת נאמנה לאסתטיקה שלה. סגנון אישי עוסק בפיתוח תחושת העצמי, במקום פשוט לחקות טרנדים..
שמלות באורך מקסי , עם שרוול ארוך בצורת פעמון או שרוול בלון , מבד סריג או אריג , נותנות לנו את המענה המושלם כשאנחנו מחפשות בגד לאירוע בחורף .
שמלות קלאסיות בצבעים כהים , יתנו מראה עשיר ואלגנטי .
תפורות מבדים סריגים או אריגים עבים אחרים המעניקים את המענה החורפי המושלם .
אם תלבשי גרביונים צמודים , אלו יגנו מפני הקור על הרגליים החשופות שהשמלה אינה מכסה .
כיום במלתחה הנשית הממוצעת של כמעט כל אישה, מצעירה ועוד בוגרת, יש לפחות שמלה אחת שחורה וקטנה (או יותר).
יתרונה הגדול הוא שבשילוב אביזרי אופנה מתאימים, השמלה השחורה הזו יכולה להאדיר את הלובשת בכל אירוע ובכל שעה ביממה.
שמלות כלה חורפיות –
יהיו יותר חמימות , מבדים עבים יותר, או יותר שכבות .
שמלות עם שרוולים , ארוכים ומחשופים עדינים .
אפשר לבחור שמלה בעלת חלק עליון סגור שניתן לפשוט בזמן הריקודים .
לצילומים באוויר הפתוח , כדאי לבחור שמלת כלה חורפית וחמימה .
פתרונות מחממים נוספים : שכמית פרווה או עליונית מחממת שיוסיפו שיק חורפי וכמובן ישמרו על חום הגוף .
ניתן לתפור שמלה בעלת שכבה פנימית מחממת , ללבוש גרביונים מדניר גבוה , כפפות ומגפיים כמובן .
ההיסטוריה של תחתוני החוטיני
- חוּטִינִי –
"בגד המורכב מחגורה ומרצועת בד או עור דקה העוברת בין הרגליים ומכסה בחלקה את המפשעה". (ויקיפדיה)
"בפורטוגל וברזיל נקרא החוטיני בשם "fio dental" שמשמעותו "חוט דנטלי". בשפה האנגלית נקרא החוטיני "G-string", קיצור של "Guitar String", שכן, דקיקותו מזכירה מיתר גיטרה. השם הראשון שניתן לו בשפה האנגלית, היה בסוף המאה ה-19, עת התייחס ללבוש הילידים הפיליפינים, ונקרא "thong", שמקורו במילה אנגלית ישנה "thwong" שמשמעותה עור גמיש לכיסוי החלציים". (ויקיפדיה)
הפלא השמיני הזה, ששמו בעברית הוא הלחם המילים "חוט" ו"ביקיני",
אלפי שנים לפני שגרם לך לאי נוחות בעבודה , חבק את אזור החלציים של אבותינו הקדומים.
להלבשה תחתונה מינימליסטית יש היסטוריה מימי קדם, מיוון העתיקה ועד היום, כאשר אפשר להניח שתחתוני החוטיני היו עוד פחות נוחים ממה שהם כיום.
תחתון החוטיני היה בגד שנלבש רק על ידי גברים,
לדוגמא "אצי איש הקרח", שגופתו השתמרה להפליא ומתוארכת לשנת 3100 לפנה'ס.
נמצא בהרי האלפים האיטלקיים בשנת 1991, אצי השתמר לחלוטין גם באזור המותניים שלו כשלגופתו זוג התחתונים המפורסם ביותר בעולם, החוטיני.
אצי והתחתונים מוצגים כעת במוזיאון לארכיאולוגיה בדרום טירול, איטליה.
תחתוני החוטיני הופיעו במקומות שונים ברחבי העולם במאות מאוחרות יותר, ונלבשו על ידי גברים.