- הרבה חברות משתמשות במושג זה בחברה שלהם. בעיקר אלה שעובדים במשרדי הייטק ומשרדי עורכי דין למינהם גם כל המשרדים בהם המעמד באמת נורא גבוה, משתמשים שם בקוד לבוש משרדי ,או אלגנטי ומכובד וכמובן שלא חשוף. בדיוק לפי המעמד. בדרך כלל במשרדים הגדולים כמעט בכל יום יש פגישות עסקיות והרבה עוברי אורח.
- קוד לבוש במסיבה למשל, לצורך העניין מסיבת רווקות. מן הסתם שיהיה קוד לבוש מסוים, בו הכלה המיועדת תגיע לבושה בלבן וכל שאר החברות שמשתתפות במסיבת רווקות תגיענה בלבוש שיחליטו החברות שמארגנות את האירוע המרגש הזה.
- קוד לבוש בחנויות בגדים- בדרך כלל רוב המוכרים והמוכרות בחנויות בגדים יתלבשו בחולצות שחורות טישרט פשוטה ,אולי גם עם הסמל של החברה עצמה בה הם עובדים ,על מנת לשווק את המותג ששוכר את שירות המוכרנים.
בקיצור ,הבנתם את הפואנטה… העולם שלנו מתחלק לכל מיני איזורים עם קוד לבוש מסוים.
אי אפשר ללכת למשל למסעדות גורמה ברמה גבוהה בחולצת טריקו וטייץ שזרקתן על עצמכן, הבנות כמובן והבנים עם איזה שורט כלשהו.. זה לא עובד ככה, במצבים כאלה המארחים יבחרו אם להכניס אותכם למסעדה או לא. וכן כן תתפלאו ,לפי המראה והלבוש. הם ממש עוברים סלקציה בכניסה לכל המסעדות היוקרה, אין מצב שתעברו ולא תראו שלא מכניסים את כולם למסעדות היוקרה האלה. הכל נמדד לפי קוד לבוש, חברים! קצת מצחיק לקרוא את זה אבל אני מבטיחה לכם שזה אמיתי, זה קיים, זה אמת. שום דבר פה זו לא המצאה.
האופנה של עידן המאה 21 היא כבר לא האופנה שהייתה בשנות השישים ולא בשנות השמונים ,טוב וגם לא בשנות התשעים. אופנה משתנה כל הזמן, יום יום תמיד חושבים מה לייצר כבר לעונה הקרבה. בתקופה של פעם לא היו מתלבשים בצבעים "חריגים" ,לא היו מערבבים בין הצבעים כלל ,למשל אדום עם תכלת או ירוק עם סגול והיום אנשים חופשי מתפרעים ולובשים איך שבא להם, מה שנוח להם ולא הולכים לפי שום קוד לבוש של אופנה מסויימת או של מותג ספציפי ,פשוט שמים ככל שעולה על רוחם.
אני לגמרי בעד שאנשים יתלבשו איך שנוח להם, איך שנראה להם טוב בעין והכי חשוב שיהיו נינוחים ושלמים עם עצמם. יש אנשים שיתלבשו בצניעות גבוהה ויש אנשים שאוהבים לחשוף קצת חזה- אני מדברת על שני המינים כמובן, גם גברים וגם נשים. יש מלא חולצות וי שתואמות גם לגברים וגם לנשים ,לכן אני מכלילה את שני המינים.
נשים למשל שיש להן חזה גדול ,החולצות וי ישבו להן ממש טוב על הגוף מכיוון שהמראה של הוי יוצר חתך שנותן אשליה שהחזה יותר קטן למרות שהוא מבצבץ ,החולצה תשב באמת יפה על הגוף לעומת חולצה שהיא סגורה עד הצוואר זה יגדיל את החזה ולא תמיד הנשים בעלות החזה הגדול( אני אחת מהן, אז אני מדברת מניסיון), לא תמיד נרצה שהמראה של החזה שלנו יהיה יותר גדול, כי במילא הוא בולט מדי ובנוסף גם כבד אז לפחות במראה שתהיה לנו תחושה קלילה בפריט שבחרנו ללבוש.
גם גברים עם עודף משקל יעדיפו חולצות רחבות, ולא טישרטים שיבליטו להם את כל עודפי השומן במיוחד בבטן. אז כל אדם בוחר לפי נוחיותו ולפי מה שבאמת מתאים ומחמיא לו. הרי בן אדם שלא נוח לו בלבוש שלו ובמראה שלו לא יוכל ללכת ברחוה או לכל מקום שיצטרף ללכת ,לא יוכל ללכת בביטחון והשלמה עצמית. לכן אני לגמרי בעד שכל אחד יתלבש איך שנוח לו.
מאמר מספר 18-בגדי עמים
לכל אזור גאוגרפי בעולם,לכל דת או קבוצה אתנית באוכלוסיה ולכל מדינה יש לבוש אופייני המשקף את ההגדרה העצמית,את המסורת ואת המנהגים האופייניים להם.ואף על-פי שבקוים כלליים ,אותו בגד או לבוש ייראה לעיני המתבונן מבחוץ כזהה בכל המקרים,הרי שאלו המשתייכים לאותה קבוצה אתנית/דתית/ מדינית וכו' יכולים להבחין בהבדלים דקים בצבעי הבגד,בצורת התפירה,באופן הלבוש וכו' ושעל פיהם הם יכולים לשייך באופן מדוייק את הלובש/ת למעמד או לתפקיד מסויים (למשל רב לעומת חסיד,אפיפיור לעומת כומר,בעלי תפקיד מכובד בקהילה לעומת אנשים מן השורה וכו').
בישראל,מכיוון שמדובר במדינה צעירה יחסית שתושביה הם ,ברובם,מהגרים מכל חלקי-העולם-אין תלבושת לאומית מוגדרת מלבד הלבוש המסורתי שהביאה איתה כל עדה מארץ-המוצא.אך בארועים לאומיים חגיגיים,מקומיים או בינלאומיים (כגון באירוויזיון וכד')- נוהגים להציג את ה"ישראלי המצוי" כלובש כובע טמבל,בגדי-חאקי,סנדלים תנכיי"ם או מדים צבאיים.
לחילופין נוהגים להשתמש בפריטי-הלבוש אותם לובשים היהודים הדתיים או החרדיים בתור התלבושת הלאומית שלנו.הכוונה היא לחולצה לבנה ומכנס שחור לגברים,כיפה או מגבעת שחורה,שטריימל,טלית וציציות לגברים או שמלה/חצאית ארוכה ,חלק עליון צנוע,כיסוי ראש או פאה נוכרית ומטפחת-לנשים.
כיום,כאשר רק בחלקי-עולם נידחים עדיין הולכים בתלבושות המסורתיות שנחשבות מיושנות ולא מעודכנות,בגדי-עמים משמשים בעיקר למופעי-ראווה לתיירים המגיעים לאותו חבל-ארץ.או כתחפושות, לילדים ולמבוגרים,בחגים ,בקרנבלים ובפסטיבלים העולמיים בהם נהוג להתחפש.כמעט כל אחד מאיתנו ודאי הספיק כבר להיות,לפחות פעם אחת בחייו,יפנית עם קימונו ושמשייה או אינדיאני עם נוצות,סקוטי עם חצאית משובצת וחמת-חלילים או רוסייה בתלבושת בבושקה.
לא רק לנו בארץ יש את חג הפורים כדי להתחפש בו וכדי לנסות איך מרגישים כשלבושים בהגדי-עם אחר;גם לעמים אחרים יש את הארועים המיוחדים שלהם שנחגגים ברוב-עם ושמושכים אליהם תיירים מכל רחבי העולם.כזה הוא הקרנבל הברזילאי דנחגג בריו-דה-ז'נרו למשל,פסטיבל המסכות בוונציה,חג המרדי-גרא ,ליל כל הקדושים(ה"האלווין") הנוצרי ועוד רבים.
לעיתים קרובות,בגדי-עמים קשורים למנהגים,להיסטוריה ולתהליכים שעיצבו את פני החברה באותו מקום.ומכיוון שבימינו קיימת באופנה מגמה של חזרה לעבר ולשורשים("אופנת הרטרו")- מעצבי-אופנה ומעצבי-בגדים רבים בוחרים לחזור גם אל תלבושות-העמים המסורתיות אך כמובן תוך-כדי שינוי,שדרוג,שילובים של ערבב-ולבש כך שהתוצאה הסופית המתקבלת היא בגדים מודרניים יותר ונוחים יותר לשימוש.גם אם הדבר אומר שהבגדים המסורתיים שעברו שינוי לבגדים מודרניים כבר לא עומדים בדרישות התקן המחמירות שמציבים שומרי-הסף של הדת.
בגדי-עמים נבדלים זה מזה באופנים שונים:; מכיוון שבכל אזור גאוגרפי קיימים תנאי אקלים שונים.מכיוון שכל עם החל להתקיים באופן עצמאי בתקופה אחרת במהלך ההיסטוריה.והיה חשוף להשפעות סביבתיות שונות,תרבות וחינוך שונים וכן הלאה -היצירות שהתעצבו כתוצאה מכל ההשפעות השונות הללו היו נבדלות בסוגי החומרים,הבדים,הצבעים,הדוגמאות,הגזרות וההשראה הכללית.כמו-כן ,כמעט בכל המקרים,בעיקר במדינות גדולות המחולקות לחבלי-ארץ רבים,יש הבדלים מסויימים בין הלבוש המסורתי בחבל ארץ אחד לעומת חבל ארץ אחרת.ובכל המקרים,קיימת מערכת-לבוש אחת המתאימה לימי שגרה ולעומתה קיימת מערכת-לבוש אחרת המתאימה לשבתות(או ,בדתות אחרות,לימי ראשון או שישי וכו').במקרים אחרים יש ניואנסים דקים המבדילים בין לבוש-עם מסורתי המיועד לגבר או לאישה מבוגרת לעומת לבוש-עם מסורתי המיועד לנער או נערה צעירים שטרם הגיעו אל פרקים (עוד לא התחתנו).
בגדי-עם מסורתיים מסויימים,שפעם היו עוברים בירושה מדור לדור אך בימינו,בעידן האינסטנט בו משתמשים וזורקים ולא מכבדים את הבגדים כפי שנהוג היה לעשות פעם,אפשר לתפור בגדים מסורתיים חדשים בהתאמה אישית וכבר אין כל צורך להקשר אליהם רגשית יותר מדי.את בגדי-העמים האמיתיים של פעם אפשר למצוא היום אפילו כפריטי-אספנות במוזיאונים,בשעה שקשה מאוד להאמין שבגד כלשהוא שמיוצר בימינו אלו יהווה מושא להתפעלות במידה כה רבה עד שירצו לשמר אותו לראווה גם לדורות הבאים והלאה.