בגדי נשים – תהליך הייצור בארץ – מיומנה של מעצבת

בגדי נשים – תהליך הייצור בארץ – מיומנה של מעצבת

לפני עשר שנים בערך, נתקלתי בפרסומת באינטרנט ללימודי תפירה. הפרסומת הייתה של בית הספר לאופנה ועיצוב ״שנקר״ ברמת גן, הציע קורס כחלק מלימודי החוץ.
הקורס דיבר אל לבי, חלמתי להגשים את החלום ולהפוך למעצבת לבגדי נשים. ולכן נרשמתי לקורס.
הקורס כלל עשרה מפגשים, בהם למדנו לתפור במכונת תפירה, לגזור בדים בהתאם לגזרה שנלקחה ממגזין בורדה: מגזין של עיצוב אופנה שכולל גזרות של פריטים שונים כמו: שמלות, חצאיות, חולצות וכו׳. בחוברת בורדה ניתן לראות את הדגמים על נשים מצולמות ובסוף החוברת מופיעים הדגמים בגזרות על דפי שקף. הקורס נועד להעניק ידע בסיסי בסוגי התפירה במכונת התפירה, בחירת בדים ושימוש בגזרות. הקורס עזר לי להבין כיצד להתנהל מול אנשי המקצוע בתחום: ספקי בדים, מוכרי מוצרי סדקית, תדמיתנים, גזרנים ותופרים. עליהם אפרט בהמשך.
משם התהליך לפתיחת עסק והתעסקות בייצור בגדי נשים היה קצר.
אז איך זה עובד? איך מתנהל התהליך מהרעיון לבגד ועד לתלייתו על קולב בחנות בגדי מעצבים?
בשלב הראשון צריך לבחור גזרות. בתהליך חשוב זה ניתן להיעזר בתדמיתן. תדמיתן הוא איש מקצוע שמשרטט את הגזרות של הבגדים. בעבר היו מבצעים את הגזרות על בריסטולים. היום הכל ממוחשב. ישנן תוכנות מיוחדות למטרה זו. התדמיתן גם אחראי לדירוג המידות. למשל: בבגדי נשים המידות המקובלות הן: 36,38,40 וכן הלאה. בעבודה מול התדמיתן חשוב לפרט ככל האפשר כיצד אמור להיראות הבגד ולתת דגשים חשובים בעיצוב. תהליך זה יגדיר כיצד יראה הבגד בסופו של התהליך.
לאחר שהסתיימה העבודה מול התדמיתן, נפנה לספקי הבדים. בישראל המקום המושלם לרכישת בדים הוא רחוב נחלת בנימין והסביבה. ניתן למצוא מגוון רחב של חנויות בדים. ניתן לרכוש גלילים שונים של בדים ובחלק מהחנויות גם במטרים בודדים. עלינו להתאים את סוג הבד לגזרה הרצויה. למשל אם נחליט לייצר חולצה נוכל לבחור בין בדי סאטן, כותנה, משי או בד המכיל לייקרה (בד נמתח). הבדים שבחרנו ישלחו ישירות לגזרניה. קיימות גזרניות באיזור דרום תל אביב, קרוב מאוד לחנויות הבדים. דבר המקל על העבודה. בגזרניה יקבל הגזרן את הבדים שבחרנו ואת הגזרות. הוא יגזור את הבד במכונות החיתוך. היתרון של גזירה על ידי גזרן ולא גזירה ביתית או אצל תופרת הוא החיסכון בבד. הגזרן יתאים את חלקי התדמיתנות של הגזרה בצורה אופטימלית לחיסכון בבד, שבסופו של דבר פירושו חיסכון כלכלי עבור המעצב.
משנסתיימה עבודתו של הגזרן, חלקי הבד שנגזרו מועברים אל המתפרה.
לפני פעולת התפירה, ניגש לחנויות סדקית. חנויות סדקית ניתן למצוא גם כן בדרום תל אביב, לא רחוק מחנויות הבדים. אלו חנויות המציעות מגוון רחב של אביזרים נלווים ותוספות לבגד. למשל: רוכסנים, כפתורים, לולאות לכפתור, רקמות, טלאי לג׳ינס ועוד.
בבגדי נשים יש אינספור אפשרויות של תוספות לבגד שהן לא בהכרח פונקציונליות כמו רוכסן. אלא מהוות אלמנט קישוטי כמו למשל פס תחרה במחשוף החולצה.
הפריטים שרכשנו בחנות הסדקית מועברים גם הם למתפרה.
ובנוסף עלינו להעביר למתפרה את התוויות. תוויות הן בד המוצמד בתוך הבגד עליו לרוב מודפס שם המעצב או חברת האופנה ופירוט המידה. תוויות יכול המעצב או חברת האופנה להזמין מאתרי אונליין לייצור תוויות או בארץ מספקים שייצרו את התווית הנדרשת בהזמנה אישית.
כמו כן, נהוג לצרף תווית (אטיקט) בצד הבגד עם הוראות כביסה וסוג הבד.
בשלב האחרון נותר לאסוף את הפריטים מהמתפרה וכמובן לשווקם בחנויות בגדי הנשים, בירידים לבגדי נשים ו/או באתרי האוליין השונים והמגוונים.